בבכל ענפי הקמעונאות בישראל ניכר באופן ברור שהצמיחה הופכת יותר ויותר קשה להשגה, והיכולות של המנהלים והעובדים בקמעונאות – בהווה ובעתיד הקרוב שונות מאלו שנדרשו בעבר.
ההובלה לצמיחה היא כיום העניין של ‘כל הארגון’, ובשיחות עם מנהלי משאבי אנוש ברשתות קמעונאיות ניכר בהחלט שנושא זה הוא כיום על סדר היום שלהם.
מנהלת אחת הגדירה את האתגר כ – “איך אפשר לגדול עם אנשינו מהר יותר כדי לגדול בעסקים שלנו?”
העבודה שלנו עם מנהלים מובילים בעולם הקמעונאות מצביעה על כך, שמרכיב מרכזי ביכולת ההשפעה שלהם על סדר היום המסחרי/עיסקי הוא המיקוד שלהם בהטמעת תובנות עמוקות על ציפיות וצרכי הצרכנים והקונים שלהם בכל הארגון, באופן שפותח פתח לחשיבה מרעננת, וחיפוש מתמיד אחר הזדמנויות ורעיונות לפתח את העסק.
כיום במקביל, מנכל”ים ומנהלי משאבי אנוש עם חזון מגדירים אג’נדה שונה מאוד להשקעה במשאב האנושי בארגון – על ידי השגת תובנות עמוקות לגבי צרכי וציפיות העובדים, והרצונות והשאיפות שלהם בהקשר לשוק שבו הם פועלים כדי לפתח חוויית עובדים מנצחת.
הם עושים זאת על ידי מעורבות בלתי אמצעית עם העובדים שלהם, שיחות בשטח, הבנת אתגרי המציאות היומיומית, וביסוס על תובנות אלו כדי לשנות ולהשפיע על סדר היום.
מנהלי משאבי אנוש צריכים כיום להתבסס משמעותית גם על מידע וניתוח נתונים ומגמות ולשנות את השיח מ – “אני מרגיש. אני חושב..” ל”אני יודע….”.
תרגום הנתונים לתובנות מאפשר להם להיות בעלי השפעה שונה לחלוטין. בעצם מנהלי משאבי אנוש הופכים להיות דומים יותר ויותר למנהלי שיווק – הם אחראים על החוויה הפנים ארגונית – של העובדים, ומנהלי השיווק על החוויה החיצונית – של הקונים.
מנכלים בעלי חזון רואים את ניהול המשאב האנושי בארגון כמנוע צמיחה שמאפשר לארגון לשגשג. הם עושים זאת הן על ידי שילוב של מומחים בתחום המסחרי והתפעולי, אך לא פחות באמצעות הבנה ואמפתיה אמיתית תוך מיקוד באנשים בארגון, והכרה בכך שהאושר של הלקוחות שלנו תלוי באושר של העובדים שלנו.
מנהלי שיווק ומשאבי אנוש מתויגים כפונקציות תמיכה ארגוניות כש’הכסף האמיתי’ מגיע ממקום אחר. עם זאת, מנהיגים בעלי חזון בשתי הפונקציות האלו בארגונים קמעונאיים יכולים לפלס לארגון נתיבים חדשים, שמתחילים עם השגת תובנות עמוקות, ומינוף תובנות אלו כדי לפתח חוויות פשוטות, מרתקות, ואינטגרטיביות שבונות קונים ועובדים נאמנים כאחד.
למרבה הצער יש בעולם הקמעונאות עדיין לא מעט מנהלים שמתייחסים אל המשאב האנושי ברשת כמשאב שהוא כורח ונטל על הארגון – “ההוצאה הכבדה ביותר שלנו…”, ופועלים בתפיסה המיושנת שקמעונאות זה Low Tech…..(ראו המאמרים” קמעונאות זה כבר לא Low Tech ו”מנעליו של מנהל חנות”).
אנחנו מעריכים שמי שלא יראה את הצורך לשנות תפיסה זו יתקשה בעתיד הקרוב להשיג צמיחה נוספת….